"להיות שמנה זה כמו להיות תמיד בהריון"

כשהייתה בהריון השלישי והאחרון שלה העלתה נינה זפקו כ-40 ק"ג והגיעה למשקל של כמעט 120 ק"ג. מיואשת מדיאטות ומהמשקל העודף בחרה לפני כשנתיים בניתוח שרוול קיבה, ומאז הפחיתה למעלה מ-50 ק"ג: "אני מתנהלת אחרת, הולכת אחרת ומרגישה אחרת לגמרי"
מאת מערכת מלב"י

כשנינה זפקו החליטה לפני למעלה משנתיים להיפרד מעודפי השומן שלה לתמיד באמצעות ניתוח שרוול קיבה, היא בחרה לחיות אחרת. היום היא משוכנעת שצדקה בבחירה שלה: "הייתי שמנה והייתי רזה, וזה ממש לא אותו הדבר".


נינה, בת 44, נשואה ואם לשלושה (בן 16 ושתי בנות, בנות 13 ו- 5), מזכירה רפואית במקצועה, הורידה מאז הניתוח 53 ק"ג.


"איך קרה שהגעתי למידה 50?"


במצבה הנוכחי, משקל 67 ק"ג ומידה 40 במכנסיים, ועם לא מעט הומור, מציינת נינה את שלושת צומתי ההשמנה העיקריים שלה – ההריונות. "כל הריון תרם את חלקו לתהליך ההשמנה", היא אומרת. "בתחילת ההריון הראשון שקלתי 56 ק"ג. אחרי השני כבר סבלתי מעודף משקל, אבל עדיין", היא אומרת בחיוך, "הייתי עגלגלה ולא הר. אחרי ההריון השלישי כבר נזקקתי לניתוח הרזיה".


"בהריון האחרון, עם בתי השלישית, העליתי יותר מ-40 ק"ג, שקלתי כמעט 120 ק"ג. הגעתי למימדים לא הגיוניים", משחזרת נינה את הנקודה שבה הגיעה למשקל השיא שלה. "העניין הוא שאחרי הלידה נשארתי באותו משקל, מנופחת בטירוף, מצבי היה מזעזע. הייתי מקרה ייחודי של אישה שנכנסה לחדר לידה ויצאה ממנו באותו משקל.


"שאלתי את עצמי – מה קורה כאן? איפה הג'ינס במידה 38 של לפני הלידות? איך קרה שהגעתי למידה 50? נכון, השמנה יכולה להיות תוצאה של הריונות וגיל, אבל השמנה קיצונית כזאת מדליקה נורה אדומה עם הרבה אזעקות".


את הכאב הגדול באמת, הרבה מעבר לאי הנוחות שבלהיות שמן, חוותה נינה כשהבינה שבנה מתבייש בה.  "הגעתי למקומות קשים מאוד", היא מספרת. "אני זוכרת את עצמי בוכה בלב אחרי ששמעתי את בני הבכור מתבדח עם חבר שלו עליי. הם דיברו על הסדרה 'סקס והעיר הגדולה', ובני אמר לחבר שלו, כאילו בצחוק: 'אמא שלי מגלמת בסדרה את העיר הגדולה'. הבנתי שהוא כל כך מתבייש בי עד שהוא עושה מהמצב שלי בדיחה בפני חבריו".


"הבנתי שבשבילי יש רק דרך אחת: פעולה חיצונית כירורגית"   


ההחלטה להגיע לחדר הניתוח נפלה לאחר שהתייאשה נינה לחלוטין מכל הדיאטות: "במהלך השנים ניסיתי את כל הדיאטות שבעולם: כדורים, שומרי משקל, דיאטות עצמאיות, לא הייתה שיטת הרזיה שלא ניסיתי.


"אחרי ההריון האחרון השתמשתי בכדורי הרזיה, שאחר כך הורדו מהמדפים. אמנם הפחתתי בזכותם 10 ק"ג בבת אחת, אבל הייתי על ספידים תמידיים, זה היה מפחיד. בכל התקופה שבה נטלתי את הכדורים, לא יכולתי לישון בלילות. עבדתי כמזכירה רפואית בבית חולים שניידר, וביקשתי לעבוד רק במשמרות לילה. לילה אחד לא הצלחתי לישון והיו לי דפיקות לב נוראיות, פחדתי שאני הולכת לחטוף דום לב. הפסקתי את הכדורים ועליתי בריבית דריבית. מכאן הדרך להחלטה הייתה קצרה: לא עוד כדורים, אין יותר דיאטות, רק פעולה חיצונית כירורגית שאין ממנה דרך חזרה".    


ברגע שהחליטה נינה לגשת לניתוח, אי אפשר היה לשנות את דעתה. היא נכנסה לעומק הנושא – ישבה שעות מול האינטרנט וצפתה בניתוחי הרזיה שנעשו בבתי חולים אוניברסיטאים בארה"ב ושודרו און-ליין לרופאים. נינה בחנה את כל השיטות והטכניקות, למדה והבינה את המהלכים וההשלכות של כל שיטה ושיטה, ואז בחרה: ניתוח שרוול קיבה, ניתוח שהיה חדשני יחסית באותה תקופה.


"החלטתי: זה הניתוח שלי וזו הרופאה שלי"


אחרי שבחרה את הניתוח, החלה נינה לחפש את הרופא שינתח אותה ויבצע את הניתוח בארץ, והגיעה אל ד"ר אסנת רזיאל. נינה שמעה כי ד"ר רזיאל היא מנתחת מומחית בתחום, שביצעה ניתוחי הרזיה בארה"ב, ובחרה בה בלב שלם: "הלכתי לשמוע הרצאה שלה, ואחרי ששמעתי אותה אמרתי לעצמי: 'זה זה. זה הניתוח וזאת הרופאה שלי'".


ההכנות לניתוח: "סיפרתי רק לבעלי"


מרגע שנפלה ההחלטה על הניתוח, החלה נינה בהכנות, להפתעתה גילתה כי הסביבה לא בהכרח פתוחה לקבל את החלטתה. היא ניהלה מלחמה ביורוקרטית עקשנית מול קופת החולים וחברת הביטוח כדי להשיג מימון לניתוח. "גיליתי שנושא השמנת היתר הוא לא במודעות, אפילו לא של הרפואה המשפחתית", היא אומרת, "אדם שמן, מבחינת החברה והמערכת הוא אדם לא אחראי ולא אדם חולה. יש המון בורות בתחום".


בתוך המשפחה סיפרה נינה רק לבעלה על הניתוח. היא לא רצתה, לדבריה, "לדחוף פחדים של אנשים אחרים להחלטה שלי", ולכן לא סיפרה לאיש שהיא בדרך לניתוח הרזיה. גם לא לאימה. "גם את בעלי יידעתי על ההחלטה, ולא נתתי לו אפשרות להביע דעה", היא מספרת בצחוק. "לילה לפני הניתוח הכנתי לי תיק, ובבוקר בעלי לקח את הילדים לבית הספר ולגן. אמרתי לו שאם יצלצלו מבית החולים אסותא, שיבוא לקחת גופה, אם לא – הוא 'אכל אותה'. לי היה ברור: אם אני ממשיכה ככה, אני מתפגרת בכל מקרה".


"הגוף אחרי הניתוח לא מאפשר את אורח החיים הקודם"


באוגוסט 2006 נכנסה נינה לניתוח. "ד"ר אסנת רזיאל הייתה מדהימה. כל דבר שהייתי צריכה, כל תלונה שהייתה לי – היא ליוותה אותי והלכה איתי יד ביד", היא מספרת.


בשנה שלאחר הניתוח הפחיתה נינה 40 ק"ג. בהמשך הורידה כ-10 ק"ג נוספים. נינה אומרת שלא שינתה את אורח חייה, אלא הגוף הוא זה שלא מאפשר את אורח החיים הקודם. "הגוף פשוט לא יכול לצרוך כמויות של אוכל", היא מסבירה.


"השנה הראשונה אחרי הניתוח הייתה קשה", אומרת נינה. "פתאום נוצר חוסר תיאום בין היד, העין, הצלחת והבטן. אי אפשר לסיים כל מה שמונח על הצלחת. אוכלים ביס בכל פעם. ארוחה יכולה להימשך יום שלם. אני יכולה לאכול כל דבר ואוהבת לאכול, אבל יכולת קליטת המזון היא של כמויות מאוד קטנות בכל פעם".


והיום? "בני מתגאה באימו החתיכה, עם בתי השנייה אני חולקת בגדים. כל החיים מושפעים מהמהלך שעשיתי. אני מתנהלת אחרת, הולכת אחרת, ומרגישה אחרת לגמרי. כאדם שמן היה לי קשה לנשום, ללכת, לעלות במדרגות או אפילו לראות את הרגליים שלי. להיות שמן זה כמו להיות בהריון תמיד. זה בלתי סביר ובלתי אפשרי. אי אפשר לחיות ככה".


לקריאת עוד סיפורי הצלחה לחץ כאן


לקביעת תור ליעוץ: 03-7645444


 



      26/01/2009                    שלח לחבר                          הדפס
 
נינה זפקו לפני הניתוח



נינה זפקו אחרי הניתוח




במהלך השנים ניסיתי את כל הדיאטות שבעולם: כדורים, שומרי משקל, דיאטות עצמאיות, לא הייתה שיטת הרזיה שלא ניסיתי



ד"ר אסנת רזיאל הייתה מדהימה. כל דבר שהייתי צריכה, כל תלונה שהייתה לי – היא ליוותה אותי והלכה איתי יד ביד



כאדם שמן היה לי קשה לנשום, ללכת, לעלות במדרגות או אפילו לראות את הרגליים שלי









 
 
Google
מה הצריכה המטבולית הבסיסית שלך
מין
משקל בק"ג
גובה בס"מ:
גיל
ה-BMR שלך חישוב BMR
כמה קלוריות נחוצות
בכדי שאשמור על משקלי ?
פעילות
דרישה יומית קלוריות




דוא"ל
שם
 
ליידי אסיא אסיא מדיקל
דיאטה
קישורים
תנאי שימוש
מדיניות פרטיות
כניסה לרופאים
איך להגיע
הוסף למועדפים
כל הזכויות שמורות למרכז לטיפול בהשמנת יתר ©