"חזרתי להיות בֵּני של פעם"

לאחר ניתוח שרוול, איכות חייו, מראהו ובריאותו של בני קוזניץ השתפרו לאין ארוך. אך לא אדם כמוהו ישאיר לעצמו את כל הנחת – בני מדבר ומספר, מתראיין לתקשורת וממליץ לחברים, ומזה יוצא רק טוב
מערכת מלב"י

בראיון רדיופוני שנערך לאחרונה בערוץ 103FM , סיפר בני קוזניץ לעיתונאי גבי גזית על הניתוח הבריאטרי שעבר, שבעזרתו השיל מעליו 46 ק"ג מיותרים. בני הדגיש, בין היתר, את חשיבותם הרפואית המובהקת של ניתוחים כירורגיים למניעת השמנת יתר, במניעת בעיות מטבוליות, התקפי לב ואירועים מוחיים, ומתח ביקורת על קופות החולים שמגדירות אותם כניתוחים קוסמטיים בלבד. 


בעיותיו הבריאותיות של בני עצמו לא הסתכמו רק בנושא השמנת היתר שלו, אך ההשמנה נקשרה לכולן בצורה זו או אחרת, ופתרונה הטיב מאוד עם כולן. לפני כ-12 שנה, בראשית שנות השלושים לחייו, נפגע בני בתאונת דרכים קשה שבעטייה עבר שני ניתוחי גב מסובכים. במשך שנה שלמה היה מרותק למיטה ומנוטרל כמעט מכל פעילות. "החיים שלי הסתכמו בשכיבה, אכילה ושינה, ובמצב זה מצאתי נחמה באוכל, והתחלתי לתפוח מעל ומעבר לגבול הסביר." 


מכאן המצב רק הלך והידרדר. בני, חבר אגד, רווק, בן 41, סחב במשך שנים משקל של 100 ק"ג ויותר, שהתפרשו על  פני 176 ס"מ. הוא ניסה להילחם בכך במהלך כל העשור האחרון: "ניסיתי דיאטות מכל הסוגים והמינים: קפסולות וכדורים, דיקור סיני, טיפול הומאופטי ועוד,  אבל בגדול, הייתי מוריד 10 קילו ומקבל 15, מוריד ומעלה בריבית דריבית, וראיתי שאין לזה סוף."  


בשנים האחרונות החל לשקול התערבות כירורגית, אך רק לפני כשנה וחצי כשמשקלו הגיע לשיא של 130 ק"ג, הפכה האפשרות רלבנטית מתמיד. "האורתופדים שטיפלו בגב שלי הזהירו אותי, ובדלת גם דפקו תוצאות לא נחמדות של רמות לחץ דם, כולסטרול וסוכר. הבנתי שאין מנוס והתחלתי לחפש פתרון."  


בני, שבעבר התנדב כפרמדיק במד"א, ביקש להבין בדיוק לאן פניו מועדות. הוא בירר ביסודיות ולמד, חיפש במקורות מידע רפואיים ותשאל את כל העולם. "בהתחלה הציעו לי לעשות טבעת, אבל ביררתי והבנתי שזו לא אפשרות טובה עבורי, מפני שזה מגביל מאוד בזמני אכילה, בסוגי מזון, לא איכות החיים שהייתי רוצה. ואז קראתי על ניתוח 'שרוול קיבה', קיצור קיבה בשפת העם. הבנתי שמלבד מעט מאוד מגבלות, אפשר לאכול הכול, רק במנות קטנות. זה התאים לי."  


כדרכו ביצע סקר שוק מדוקדק ומיפה את כל האפשרויות: "הגעתי לכל המומחים, לכל השיטות, לא פספסתי דבר. אני לא יכול לומר לך בוודאות מה עשה לי את הקליק, אבל מרגע שפגשתי בד"ר רזיאל, עם היושרה והחביבות הטבעית שלה, והבנתי שאצלה יוצאים מחדר הניתוח עם עירוי נוזלים בלבד – ידעתי שמצאתי."    


אלא שבמהלך הבדיקות לקראת הניתוח התגלתה בעיה נוספת. "ד"ר רזיאל גילתה שיש לי כיס מרה 'מלא כל טוב', וככירורגית הציעה לי לתפוס שתי ציפורים במכה: גם נקצר את הקיבה ועל הדרך, ננסה לטפל גם בעניין השני.  לקראת הניתוח הורדתי חמישה ק"ג בדיאטה מיוחדת, ובדיעבד הסתבר שזה עזר לרופאה, שהצליחה לשלב את הסרת המרה עם קיצור הקיבה, ובא לציון גואל," הוא מתבדח.  


מה עברת בימים הראשונים לאחר הניתוח?


"ההתאוששות שלי הייתה קצת שונה, קשה יותר, בגלל שבעצם עברתי שני ניתוחים ולא אחד, ולכן הייתי צריך להיות בהשגחה עוד לילה אחד. ביום הראשון היו לי, כמובן, כאבים, בגלל התפרים, כאבים שגם הקרינו לגב, והייתי קצת על אופטלגין. למחרת, אחרי שבצילום הקיבה התברר שאין דליפות ושהניתוח הצליח, התחלתי לשתות כמויות גדולות של מים, זה לא היה קל אבל לא נורא. לזכותה של ד"ר רזיאל ייאמר, שהיא הייתה כל הזמן בתמונה והזריקה לי זריקות אופטימיות, שעזרו לי לצלוח את השעות הראשונות האלה. ביום הניתוח הגיעה שוב בערב, ולמחרת הופיעה בבוקר ושוב אחר-הצהריים. שאלתי את עצמי מתי בכלל היא מגיעה הביתה."  



אילו שינויים הרגשת כבר בהתחלה?


"שינויים דרמטיים. אם, לדוגמה, לפני הניתוח בארוחה סטנדרטית אכלתי צלחת חומוס, שתי פיתות, מנת בשר עם צ'יפס, כל הסלטים והתוספות וחצי ליטר שתייה, אז אחרי הניתוח שתי כפיות גבינה לבנה הרגישו ממש כמו ארוחת שחיתות. קצת אחר-כך אכלתי מעדן 'דני', כמו ילד טוב, והרגשתי ממש מפוצץ. המצב הוא שאין  חשק לאכול, וגם אי אפשר."  


ולאחר היציאה מבית החולים?


"בשבועיים הראשונים ירדתי 10 ק"ג, וזה נראה לי המון, אבל הרופאה הרגיעה ואמרה לי שהירידה הדרסטית הזו היא נוזלים בלבד, אבל שזה עוד כלום, ושהרבה יותר צריך לרדת בהמשך. אחרי חודש וחצי בערך נתקלתי בסוג של קונפליקט. בזמן ארוחה הקיבה המשיכה לומר לי: סטופ, אין מקום, ומשהו אחר בתוכי אומר: "עוד... עוד אוכל. ואני בין שניהם, באמצע מלחמת עולם, מבולבל לגמרי.  


"במפגש המתוכנן שלי עם הצוות הרפואי – ראשון מבין חמישה מפגשים במהלך השנה עם הרופאה, הדיאטנית ופסיכולוג המחלקה –  תיארתי להם איך השניים האלה רבים, ואני לא יכול להפריד ביניהם. הרופאה צחקה ואמרה שזה תהליך שלוקח זמן, ושלא אדאג כי 'הם' מתרגלים זה לזה בסופו של דבר ומגיעים לעמק השווה. רציתי להבין גם את התהליכים הכימיים והביולוגיים שקשורים למצב הזה, אז חיפשתי חומר והבנתי שזה קשור לשינויים שחלים בהורמון השובע, גרלין, לאחר הניתוח."  


היום, שנה בדיוק לאחר הניתוח, משקלו של בני 79 ק"ג, 46 פחות ממשקלו ביום הניתוח, ו-51 ק"ג פחות ממשקלו בשיא. בתחילת ינואר הגיע לפגישת הביקורת החמישית והאחרונה שלו עם הצוות הרפואי ויצא מחוזק. הקונפליקטים הפנימיים שעליהם דיווח בהתחלה נשכחו מזמן. "הבנתי שהגוף שלי הגיע לאיזון. לפי הרופאה הצלחתי להיפטר מ- 93% מהמשקל העודף שלי".  


במהלך השנה החולפת, היו לך רגעי משבר בכל הנוגע לאכילה?


"לא ממש. עד היום אני מרגיש שבע עד אפס מקום לאחר אכילת שני צנימים, כך שאין בכלל שום שאלה ושום קונפליקט בקשר לעניין. הקיבה מסוגלת לקלוט כמות מינורית של 300 סמ"ק לארוחה, ומסרבת בכל תוקף לקבל יותר. בכל זאת צריך לשמור ולהיזהר, בעיקר ממזונות נוזליים ורכים, כמו גלידות, קצפות עוגות, וגם שוקולדים ופיצוחים, שהקיבה לא דוחה כי הנפח שלהם קטן בסך הכול, אבל הם בכל זאת משמינים."   


אז איך מתמודדים?


"אני מנסה לשלב קצת ספורט והליכות, למרות שעדיין קצת קשה לי, אבל בעיקר למדתי לשמור על איזון באכילה, לא לדחוס, לזהות את נקודת הלחץ הפנימי ולא להתנגד לגבולות שמכתיב הגוף שלי. פיתחתי לעצמי גם טכניקות להתענג על האוכל, בלי להזדקק לכמויות גדולות וליהנות מדברים שבעבר לא התקרבתי אליהם, כל סוגי המרקים, למשל.  זו אחת הירושות המוצלחות מימי ההחלמה הראשונים, שבהם אכלנו רק מזון נוזלי, ואחרי כל המים שלגמתי, התגעגעתי כבר למשהו תפל פחות והסכמתי לראשונה לטעום מכל המרקים  של אמי. בכלל, קשה לעבור את התהליך הזה בלי תמיכה נפשית. ואני מודה למשפחתי, הורי, אחי ואחותי, שתמכו ותומכים בי מהיום הראשון."  


חייו של בני קוזניץ השתנו. "עכשיו אני צריך תקציב לגרדרובה חדשה", הוא צוחק. "מידת המכנסיים שלי ירדה מ-52 ל-44, ומידת החולצה מ-XXXL  ל- XL וממש לאחרונה, קניתי ג'קט חורפי במידה L, שלא לדבר על היקף שעון היד ומידת הנעליים",  הוא אומר בגאווה. גם כאבי הגב מהם סבל במשך שנים פחתו, ותוצאות בדיקות הדם שלו תקינות לחלוטין." 


איך מגיבה הסביבה לשינוי?


"אנשים מסוימים שמכירים אותי כל החיים לא זיהו אותי, וכשפניתי אליהם הם היו המומים מהשינוי. אומרים לי שנעשיתי צעיר ב- 15 עד 20 שנה, וזה נכון, משקל היתר ביגר אותי מאוד. בתור בחור צעיר היו לי 'בייבי פייס', פנים של ילד, ועכשיו שוב רואים את זה. חזרתי להיות בני של פעם, עם הבייבי-פייס." 


בני עושה עבודה מנהלית באגד, והשינוי הדרמטי שעבר עורר עניין מיידי בחבריו הנהגים: "רבים פנו אליי ושאלו איך עשיתי את זה. צריך להבין שנהגים רבים סובלים מהשמנת יתר, עד סיכון בריאותי. זה בגלל אופי העבודה, שעות הישיבה הרבות והארוחות החפוזות והבלתי סדירות שגורמות להם להתנפל על האוכל בבית בסוף כל יום."  


לדבריו הוא המליץ לכולם בלב שלם על הניתוח שעבר וזה "מהטעם הפשוט – לזכות באיכות חיים ובריאות תחת המותרות המפוקפקים של אוכל מיותר."  לא פחות מ- 20 נהגים, חבריו לעבודה של בני קוזניץ, מצוידים בהמלצתו החמה, עברו תחת ידיה של  ד"ר אסנת רזיאל. כולם עד אחד מודים לו מקרב לב על המלצתו.


לקביעת תור ליעוץ: 03-7645444  או: info@assia.co.il


לקריאת עוד סיפורי הצלחה לחץ כאן



      12/02/2010                    שלח לחבר                          הדפס
 
צריך תקציב לגרדרובה חדשה. בני קוזניץ



תמונות לפני ואחרי



לרדת בגדול




ניסיתי דיאטות מכל הסוגים והמינים: קפסולות וכדורים, דיקור סיני, הומיאופתיה ועוד, אבל בגדול, הייתי מוריד 10 קילו ומקבל 15, מוריד ומעלה בריבית דריבית, וראיתי שאין לזה סוף




הגעתי לכל המומחים, לכל השיטות, לפא פספסתי דבר. אני לא יכול לומר בוודאות מה עשה לי את הקליק, אבל מהרגע שפגשתי בד"ר רזיאל, עם היושרה והחביבות הטבעית שלה, ידעתי שמצאתי




אחרי הניתוח, שתי כפיות גבינה לבנה הרגישו ממש כמו ארוחת שחיתות. קצת אחר כך אכלתי מעדן דני, כמו ילד טוב, והרגשתי ממש מפוצץ. המצב הוא שאין חשק לאכול וגם אי אפשר










 
 
Google
מה הצריכה המטבולית הבסיסית שלך
מין
משקל בק"ג
גובה בס"מ:
גיל
ה-BMR שלך חישוב BMR
כמה קלוריות נחוצות
בכדי שאשמור על משקלי ?
פעילות
דרישה יומית קלוריות




דוא"ל
שם
 
ליידי אסיא אסיא מדיקל
דיאטה
קישורים
תנאי שימוש
מדיניות פרטיות
כניסה לרופאים
איך להגיע
הוסף למועדפים
כל הזכויות שמורות למרכז לטיפול בהשמנת יתר ©